הי כולם,עונת החתונות בעיצומה ואנחנו רצים מאירוע לאירוע...כן ירבו!
אז לא נדבר על שפע המזון המעניין שתוקף אותנו בשלל ניחוחות, צבעים וטעמים חדשים ומעניינים.
ולא נדבר על הדחף החברתי לטעום מהכל תוך כדי שיחות וניסיונות השארת רושם.
נדבר רק על החלק האהוב והמלא הבטחה: הקינוח בסוף...
עוגות עשירות, גלידות, שוט ג'לי עם וודקה, סוכריות, שקיות הפתעה, וכו וכו וכו... מה לא ראינו?
אז מה עושים האומללים שמנסים להגמל מסוכר?
או, כאן אני נכנסת לתמונה, עם כמה הצעות:
*קודם כל- לשבת עם משקה חם ואיכותי, תה צמחים טוב למשל. ללא סוכר, חם ומנחם, מעסיק את היד והפה.
*צלחת פירות קטנה-ללכת לבופה ולבחור מגוון פירות, לשבת לשולחן עם שאר החברים ולהנות. פחות רגשי אשמה ויותר כיף.
כדאי כמובן במידה.
*לפעמים המלצרים ניגשים עד אליך כמה פעמים עם המגשים. אני כמעט נשברתי מול הגלידות הקטנות המרובעות מצופות השוקולד... מה עושים? הכי טוב לרקוד, כך אפשר לסרב במהירות ולעבור הלאה.. זאת מסיבה אחרי הכל, תשכחו מהסוכר המיותר ותרקדו...
*להסתכל לקינוח המפתה בעיניים ולומר לו: אני לא צריך אותך. אתה טעים לשניה ואחר כך כל כך מיותר.
*ובמקרה הכי גרוע, להבטיח לעצמנו פרס קטן וטוב כשחוזרים הביתה: סרט טוב, טיול עם אהובים, או כל דבר שבא לכם. "שוחד" זמני לטיפול חירום בבעיה...
ולזכור, אתם תמיד יכולים לחזור לאכול סוכר. אבל מה המחיר?
אז לגבי ההפסקת סוכר שלי, הפעם הצלחתי שלושה שבועות. היה דווקא יותר קל מהפעם הקודמת, אבל שמתי לב שכשחזרתי לטעום סוכר, זה לא היה לי כל כך טעים. רק שחזרתי כמעט מיד לאכול סוכר כמה פעמים ביום.
אז הנה אני מתחילה מחדש, ומשמינה אתכם שוב להצטרף אלי!
שיהיה קל ובעיקר בריא...
אז לא נדבר על שפע המזון המעניין שתוקף אותנו בשלל ניחוחות, צבעים וטעמים חדשים ומעניינים.
ולא נדבר על הדחף החברתי לטעום מהכל תוך כדי שיחות וניסיונות השארת רושם.
נדבר רק על החלק האהוב והמלא הבטחה: הקינוח בסוף...
עוגות עשירות, גלידות, שוט ג'לי עם וודקה, סוכריות, שקיות הפתעה, וכו וכו וכו... מה לא ראינו?
אז מה עושים האומללים שמנסים להגמל מסוכר?
או, כאן אני נכנסת לתמונה, עם כמה הצעות:
*קודם כל- לשבת עם משקה חם ואיכותי, תה צמחים טוב למשל. ללא סוכר, חם ומנחם, מעסיק את היד והפה.
*צלחת פירות קטנה-ללכת לבופה ולבחור מגוון פירות, לשבת לשולחן עם שאר החברים ולהנות. פחות רגשי אשמה ויותר כיף.
כדאי כמובן במידה.
*לפעמים המלצרים ניגשים עד אליך כמה פעמים עם המגשים. אני כמעט נשברתי מול הגלידות הקטנות המרובעות מצופות השוקולד... מה עושים? הכי טוב לרקוד, כך אפשר לסרב במהירות ולעבור הלאה.. זאת מסיבה אחרי הכל, תשכחו מהסוכר המיותר ותרקדו...
*להסתכל לקינוח המפתה בעיניים ולומר לו: אני לא צריך אותך. אתה טעים לשניה ואחר כך כל כך מיותר.
*ובמקרה הכי גרוע, להבטיח לעצמנו פרס קטן וטוב כשחוזרים הביתה: סרט טוב, טיול עם אהובים, או כל דבר שבא לכם. "שוחד" זמני לטיפול חירום בבעיה...
ולזכור, אתם תמיד יכולים לחזור לאכול סוכר. אבל מה המחיר?
אז לגבי ההפסקת סוכר שלי, הפעם הצלחתי שלושה שבועות. היה דווקא יותר קל מהפעם הקודמת, אבל שמתי לב שכשחזרתי לטעום סוכר, זה לא היה לי כל כך טעים. רק שחזרתי כמעט מיד לאכול סוכר כמה פעמים ביום.
אז הנה אני מתחילה מחדש, ומשמינה אתכם שוב להצטרף אלי!
שיהיה קל ובעיקר בריא...
הידד! המשיכי כך! כל כך קל להישבר אל מול כל הפיתויים הקיימים אבל מהמשברים האלה לומדים וצומחים!
השבמחקשיהיה המון בהצלחה, אני איתך :)
תודה על העידוד!!!
השבמחק